שטיינברג נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' (בימ"ש ת"ק ת"א)

פסק דין

לפניי שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, הנוגעות לאירוע תאונה כפי שהתרחש ביום 10/9/2009 בככר תנועה בעיר ראשל"צ (להלן – "הככר). התובעים יקראו להלן בהתאמה "שפירא" ו-"שטיינברג".

שפירא עתר לפיצוי בסכום כולל של 5,500 ₪ הנחלק לסכום של 4,557 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו, בהתאם להערכת מחיר ממוסך מורשה; סכום של 444 ₪ בגין הוצאות לשכירת רכב בעת שהות רכבו שנפגע במוסך וסכום של 499 ₪ בגין הפסד זמן ועוגמת נפש.

שטיינברג עתר לפיצוי בסכום כולל של 3,856 ₪ הנחלק לסכום של 3,256 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכבו בהתאם לחוו"ד שמאי; סכום של 550 ₪ בגין שכ"ט שמאי וסכום של 50 ₪ בגין אגרת בית משפט.

שפירא שרטט על דף נייר את הככר והדגים באמצעות מכוניות צעצוע כיצד ארעה התאונה.

הובהר כי רכבו נפגע עם הכניסה לככר אליה נכנס במסלול השמאלי כששמע: "בום מאחורנית".

שפירא עצר את רכבו בתוך הככר כשרכבו של שטיינברג עמד מאחוריו, מבלי שראהו בזמן אמת. שפירא סובר כי רכבו של שטיינברג הגיע לככר מהמסלול הימני ונכנס לכוון המסלול השמאלי. זאת נוכח העדר דרך אחרת להכנס לככר אלא באמצעות הנתיב השמאלי.

הנזקים שנגרמו לרכבו של שפירא הינם במוקד צידי ימני כמבואר בתמונת הצבע שהוגשה – ת/3 (ר' פרו' עמ' 2 שו' 18 – 30).

שטיינברג שרטט אף הוא על דף נייר את הככר והדגים באמצעות מכוניות צעצוע כיצד ארעה התאונה. נטען כי בעת האירוע שהה שטיינברג עם רכבו באמצע הככר אליה נכנס במסלול השמאלי, כשלאחר פס האטה הוא הוריד את מהירות רכבו, זיהה תנועה משמאלו, לחץ על הבלמים ושמע "מכה".

נטען כי שפירא עקף את רכבו של שטיינברג מצד שמאל ועלה עם גלגלי רכבו על מדרכת הככר שהינה בגובה הככר. מובהר כי רכבו של שפירא הגיע אל מאחורי רכבו של שטיינברג ופגע ברכבו של האחרון בכנף הקדמית השמאלית עם הצד הימני של רכב שפירא (ר' פרו' עמ' 1 שו' 13 – 24 וכן תמונות צבע של הפגיעה שנגרמה לרכבו של שטיינברג – ת/2).

תמונות הככר הוצגו על ידי הצדדים וכך אף הוצגו על ידי שטיינברג צילומי מהלך נטען של נסיעת שני הרכבים באמצעות ת/1.

שטיינברג נחקר על ידי נציג חב' הבטוח בחקירה נגדית ממנה עלתה הבהרתו כי הוא נסע עם רכבו בנתיב השמאלי - הדרך היחידה לכניסה לככר - במהירות של כ- 20 קמ"ש ומבלי שיראה את רכבו של שפירא אחריו. שטיינברג ראה את שפירא רק שרכבו של האחרון עלה על מדרכת הככר (ר' פרו' עמ' 3 שו' 5 – 15).

חקירתו הנגדית של שטיינברג את שפירא לא העלתה דבר (ר' פרו' עמ' 3 שו' 31; עמ' 4 שו' 1 - 2).

בסיכומיו, הדגיש שטיינברג כי הפנס בקדמת רכבו לא נפגע, בנסיון לגזור מנתון זה העדר היתכנות לפגיעה ברכבו של שפירא עם קדמת רכבו. עוד נטען כי גרסת שפירא אינה אפשרית, שכן מתמונה מספר 4 שצרף שפירא ניתן לראות כי הרכב שנוסע בצד ימין אינו יכול להמשיך בנסיעתו נוכח מדרכה הקיימת במקום.

שפירא הדגיש בסיכומיו כי ככל שרכב הנוסע במסלול הימני אינו עוצר ומאפשר השתלבות רכב אחר במסלול השמאלי - מתרחשת תאונה. זאת בתשובה לתהיית שטיינברג באשר לקרות התאונה.

מובהר כי על מנת לעקוף במהירות את רכבו של שטיינברג, היה על שפירא לטפס עם רכבו על המדרכה ממול, לעקור תמרורים ולפגוע בסלעים ואבנים, כך שאמור היה להיגרם לרכבו נזק מקיף שלא נגרם כלל.

נציג חברת הבטוח טען בסיכומיו כי גרסת מר שטיינברג אינה אפשרית שכן נכחה, היה על רכבו של שפירא לעלות על המדרכה השמאלית – על אי התנועה הקיים במקום ועל העדרם של נזקים כלשהם למוקד השמאלי של רכב שפירא.

עוד הובהרו הפגיעות בשני הרכבים, בתימוכין מתבקש בגרסת שפירא.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת שנתגלו במהלך הדיון, נחה דעתי כי דין תביעתו של שטיינברג להדחות ודין עיקר תביעתו של שפירא להתקבל.

העדפתי את גרסתו של שפירא על פני גרסתו של שטיינברג, לאחר שמצאתי כי גרסתו של הראשון מתיישבת עם מכלול הנסיבות ועם אדנים של הגיון, בעוד שגרסתו של שטיינברג אינה מבוססת, אין לה אחיזה בנתוני העניין והיא אינה מתקבלת על הדעת בראייה אוביקטיבית של נסיבות ההתרחשות.